בענין גילוח הזקן והמסתעף – מאת הרב אלחנן פרץ שליט"א
ענין גילוח הזקן רבו פארותיו, וכבר נודע בשערים מש"כ החזו"א; "והדרך הישרה שיבור לו האדם, הוא לשייר שערות קצת, ניכרות היטב עד שנקרא זקנו מגודל, וילעיגו עליו, ולא יחוש מפני המלעיגים, ואז יעיד ששולחנו גדול משלחנם".
אחר דברים אלו אציע בפני הלומדים מקופיא ושלא בעיון את צדדי האוסרים והמתירים בעניין, ונשנה ונאמר, שברור שגילוח הזקן שנוי במחלוקת, ובודאי יסוד לאיסור יש בזה, וראוי לעשות כל טצדקי להמנע מגילוח שלא ע"פ כל הדעות.
אורך הזקן
מן המפורסמות, שיש מעלה בגידול זקן ע"פ קבלה ובספר ברכ"י [יור"ד קפ"א] כתב שאסור לגלח את הזקן גם בדרך של היתר, וזה ע"פ הקבלה, ברם בחת"ס כתב, דרבני איטליה היו מגולחים, והרמ"ע מפאנו ממקובלי דורו היה מגולח, (יש מי שמעיד שזקנו היה ע"פ מדותיו, ועכ"פ מפורסם שרבני איטליה היו מגולחים). ובספר ירים משה [אגרות מהרמח"ל], נראה שבעל המס"י היה מגולח.
גם בשו"ת רב פעלים [ח"ד פי"ד, סוד ישרים] כתב, דע"פ קבלה לא הקפידו על האורך, ומשמעות דבריו שאפשר לקצוץ את הזקן. וכבר העירו על זה שבשו"ת תורה לשמה משמע לא כן. ויש שכתב דתלמיד טועה כתב זאת.
אם כי הרב אור לציון [ח"ג], ציין לתשובה זו, ונראה דס"ל דאין זה תשובה של תלמיד טועה. 'ורבני הספרדים היה זקנם קצוץ קצת כנודע'.
וראה בטור [או"ח סימן תקפ"א] בשם הירושלמי, דמי שזכאי בדין מגלח שערותיו וזקנו, ומוכח דאין חסרון בזה.
גם מרש"י [כריתות ה:] משמע כן, דאיתא בגמ' על הפסוק זקן אהרון, שהיה מספר. ופרש"י כשהיה מגלח זקנו. ומוכח דאין חסרון בזה ע"פ קבלה, והכרעה בנידון ליודעי חן.
איסור תער בשיער קצר
והנה בשו"ת נודב"י, מבואר שהסתפק לענין גילוח אחר גילוח, כאשר השיער לא הספיק לגדול, דבמס' נזיר מבואר דגדר שיער היינו אפשר לכוף ראשו לעיקרו, ויש עוד שיטות בזה. ומעתה המתגלח כשעדיין השיער לא גדל, שמא אין איסור של תורה בזה. ונראה מתוך תשובת הנודב"י, דהסתפק בזה, (אם כי אסר לעשות כן בפועל שלא תהא תורת כאו"א בידו).
ומסופר, שהתיר לפורקי עול להתגלח בעומר, כי חשש שיגדל זקנם בעומר אם לא יתגלחו, ואז יעברו על איסור תורה. וכן שמעתי משמיה דמרן הגרי"ז הלוי זצ"ל דיש בזה איסור של תורה, משום דבנזיר אכן יש דין של גודל השיער ומשום דהתורה הדגישה כאן שיעור, אבל בגילוח הזקן ההדגשה על 'גילוח', ומעשה של גילוח שייך בהחלט גם על הורדת שיער כל שהוא.
וראה תוספת דברים על הנ"ל במש"כ בספר שערי שמועות מהגרמ"ש שפירא זצ"ל על פרק מרובה, בשם החת"ס והנודב"י.
וראה עוד מש"כ הפת"ש בסימן קפ"א סק"ד וזה לשונו; לא כרב אחד שרצה לומר שגם בזה שייך שיעור וכו' נתת דבריך לשיעורים. ומלשונו משמע דהסברא הנ"ל מוסכמת אצלו.
ויש להתבונן אם יש לצרף עניין זה וסברא זו, ואם יש להעדיף גילוח מידי יום על פני גילוח פעם בכמה ימים, ושלל אותה בגלל נתת דבריך לשיעורים.
גילוח במשחה
והנה לענין גילוח במשעי, משחה, נראה דלכל הדעות אין בו אף איסור דרבנן, אם כי אמר לי מו"ר הגרח"פ שיינברג שליט"א, להיזהר לא לעשות כן, בלתי בעץ ולא בכרטיסי הפלסטיק. וראה פת"ש [סי' קפ"א] דברים דומים. ואסברא לי, כי אף שפלסטיק זה חותך רק שיער שעבר עליו משחה מ"מ אפשר ששיער כזה יש לו שם של שיער אף שהשערות חלשות מאוד מ"מ עדיין שיער הם, כמו אדם חולה ששערותיו חלשות שאין היתר לגלחם בתער, וכיון שכך אסור לחותכן בדבר החותך רק ע"י דבר עבה כמו עץ של ארטיק וכדו', (ויש להעיר, כי אדם אחד שגנבו ממנו שמפו, שאל שמא מותר לו לרוקן כמה בקבוקי שמפו ולשים בתוכם משחת גילוח, ואם יגנב – ע"י זה יגולח הגנב אף הגבות והריסים, ולענ"ד אסור לעשות כן ואכמ"ל, ולענייננו יש חשש איסור הקפת פאת הראש ששם אסור גם גילוח במשחה וגורמים לו להסיר כל פאות ראשו ויש לעיין בזה).
גילוח במכונה
כבר נתבאר בראש הדברים, שגדולי הפוסקים חששו לאיסור של תורה במכונה ודבריהם יתד שלא תימוט, ואציע בזאת מעט צרי מאשר יש בסברות הענין.
התורה התירה מספריים כעין תער, והיינו גילוח במספריים דק מן הדק, ואסרה גילוח בתער, כפי המתבאר בגמ' מכות כא. ובשו"ע יור"ד קפ"א.
ויש להתבונן אם יסוד היתר מספריים כעין תער הוא 'המעשה', והיינו כי מעשה תער הוא שהסכין מונח על הבשר, ומעשה מספריים הוא שהשיער מונח בין שני ברזלים, והברזל החותך לא מונח על הבשר.
או שיסוד היתר מספריים זו 'התוצאה', כי צורת הגילוח בזה שהשיער קצת בולט וניכר במישוש היד ובמראה העין, ואילו בתער התוצאה שהעור חלק ולא נשארות שערות על פני בשר הפנים.
וכמובן, נפק"מ רבתא בשאלה זו, לענין מכונת גילוח שתוצאות הגילוח שלה כמו תוצאות תער, אם יסוד היתר מספריים הוא המעשה שאינו כמעשה התער, אף מכונת גילוח צורת הפעולה שלה לא כמעשה התער אלא כמעשה המספריים. (ומה שאומרים שהסכין נוגע בבשר, דבר זה לא מסתדר עם המציאות, כי א"א שבשר יכנס בין חורי הרשת ואם היה נכנס, היה האדם נפצע)
אבל אם יסוד היתר מספריים הוא 'התוצאה' שאינה דומה לתער, לפי זה שימוש במכונת גילוח יהא אסור אם תוצאותיה דומות לתער, ואסור מן התורה.
ובענין זה ראיתי שצטטו לשונות של ראשונים, שאכן מורים, שיסוד היתר מספריים הוא 'התוצאה', ולפי זה יש חשש של תורה במכונה.
לעומת זאת, בפרישה [סי' קפ"א] כתב; מספריים כעין תער 'חלק כתער', אשר משמע לכאורה דאף שתוצאות מספריים שוות לתער מ"מ אינן אסורות, בעבור שהמעשה שונה וצ"ע.
ויש לדעת שבשו"ת מנחת שלמה להגרשז"א זצ"ל, גם חשש לאיסור בזה.
והסתפק בכל זה עיין בדבריו [בח"ב סי' צ"ז]. ונקודת הספק, דבשעת החיתוך השערה בחוץ ואינה כתער, ואחרי החיתוך נכנסת היא לתוך הגומא, ואם שעת המעשה ממש קובע אין זה כתער, שהרי השערה בחוץ.
ושמעתי שהגרב"צ אבא שאול זצ"ל סבר דיש היתר של גילוח במכונה, ובודאי סברתו, דהמעשה הוא הקובע. וכמו כן, כתבו תלמידי הגר"מ פיינשטיין זצ"ל שגם הוא סבר להיתר ומשום דאין המכונה 'חותכת' אלא 'טוחנת' – מפרקת את השיער כעין טחינה וריסוק.
ומו"ר הגרח"פ שיינברג שליט"א דעתו, דהמתגלח יקפיד לעשות את הגילוח בנחת ולא ללחוץ, ואז אם המעשה הוא האיסור, הרי זה מעשה מספריים ומותר, ואם התוצאה אסורה אין תוצאה של גילוח וזה דומה לתער. (כמובן טעות קטנה בזוית המכונה או לחץ יכולים להסיר שערה אחת ובה יכול לעבור איסור תורה ח"ו. ויש להתבונן, אם שייך כאן פטור אינו מתכוין או שמא כאן שהכל מעשה אחד נחשב פ"ר, כמו העוקר עשבים בריצתו בשבת [ראה או"ח סי' של"ו].) וכפי שניסיתי כמה פעמים ע"ג היד, מכונה שאין לה סכין פנימי, ולא דוחקים בגילוח משאירה שכבת שיער דקה, ובתער שכבה זו לא נשארת. וצ"ב איזה גובה שכבת שיער נחשבת למספריים, ובאיזה גובה נחשב כתער.
ובודאי שומר נפשו ירחק מסכנה זו ויעדיף כל אדם משחה וכדו'.
מכונות תספורת
מצויות בשוק מכונות תספורת שגם מעשה הגילוח וגם התוצאה שונים מתער לחלוטין, ונשארת שכבת שיער דקה, ובודאי מכונה זו ומכונות אלו עדיפות על פני כל מכונות הגילוח.
אכן יש להזהיר בזה, כי כנודע, מכונה זו חלקה העליון זז מצד לצד, ואם חלילה החלק שזז יגע בשערותיו, או אז יש לחשוש לתער של תורה.
לייזר
הסרת שיער בלייזר, בפשוטו אין בזה איסור, לא של תער ולא של מספריים כעין תער. אכן יש לחשוש בזה לאיסור לא ילבש לפי שהוא מעשה נשים כמבואר בנזיר [נז.] "דאין להסיר שיער בית השחי וכו'".
בזמננו פרצו גדר זה עוברי עבירה ומעשה זה נחשב מעשה איש גם כן, ברם, אי אפשר להיבנות על פורצי גדר, ולהתיר מעשה כזה שהוא מובהק לנשים.
ומ"מ במקום בזיון גדול שמעתי ממו"ר הגרח"פ שיינברג שליט"א שיש מקום להקל בזה, וישאל חכם.
ויש לדעת, שהדברים אמורים בהסרת שיער כזה במקום פאת הזקן אבל במקום פאת הראש אסור לעשות כן כי שם אסור גם גילוח כעין תער וכל סוג תלישה והסרה שהיא, וכלשון השו"ע 'לא תיגע בו יד'.
ואם יש שיער בתוך ארובות העין ודאי לא נחשב שם פאות הראש, ושיער שנמצא סמוך לפאה ודאי הוי פאות הראש, ושיער שבאמצע ישאל חכם. וכאמור רק במקום בזיון גדול יש מי שמתיר דבר זה ע"י שאלת חכם.

ואסיים מעין הפתיחה, כבר נמנו כמה מפוסקי זמננו לומר דיש איסור בגילוח במכונה זולת סוג מכונה שמשאירה שיער ודבריהם יתד שלא תימוט.

Popularity: 50% [?]