בענין סיוע למחלל שבת – חקירות הלכתיות

יש לדון במקרה שאדם הולך ברחוב וקוראים לו מתוך רכב ע"מ שידריכם להורות לו את הדרך, האם יש בזה איסור מסייע או שיש להתיר כדי שלא יכשל לנסוע עוד כמה פעמים ויעצור וכל פעם עובר איסור, ועוד שלפעמים המקום שהוא מחפש נמצא בקרבת מקום ואם לא יענה לו יסע ודאי מעבר למה שצריך, או שנאמר הלעיטהו לרשע וימות.
לכאורה יש ראיה לנידון דידן מהמעשה המבואר (כלה רבתי פ"ט) דרבי יהושע נטל הסולם מאורחו אחרי שהעלהו לגג כשבא לרדת באמצע הלילה נפל ונפצע וסיכן את אורחו מפני שהיה גנב, ובפשטות עשה כן מדין הלעיטהו לרשע וימות ונחשב שגרם הגנב לעצמו נפילתו (יש הרוצים לדון במקומות המצויים גנבים מדין זה האם יהיה מותר להתקין קו מתח חשמל בסורגים שאם יבוא גנב יינזק ודו"ק)
ויש לחלק בין הדין של ר' יהושע לנידון דידן מכיוון שר' יהושע סמך על הדין של בא במחתרת וכדי שלא תהא סכנה הסיר את הסולם, אבל לא עשה כן מדין הלעיטהו.
והנה מקור הדין של הלעיטהו לרשע מהמשנה דמעשר שאם גנב בא לגנוב מהחצר והיבול בחצר הוא נטע רבעי, ת"ק אומר שצריך לסמן שזה רבעי כדי שאם יבוא גנב יפרוש מלאוכלו ורשב"ג אומר שלא צריך לסמן מדין הלעיטהו ונפסק הלכה כרשב"ג.
ובכ"ז מבואר ברמב"ם [פ"ט ממעשר שני ה"ז] שהצנועים (חסידים) היו מדקדקין לסמן כדי למנוע את הגנבים מהעבירה, וכן בתוס' (בב"ק סט.) בסוגיא דצנועין ובעוד ראשונים שהחסידים באו להציל את הגנבים משמע מהגמ' והראשונים שאין חיוב הלעיטהו וזה פטור. אבל אם ירצה יוכל להצילם מן האיסור.
וכן מבואר בשו"ע (חו"מ סי' ס"ז ס"כ) שאם מחייב את חבירו שבועה נקרא רשע אף שהנתבע גורם לתובע להשביעו התובע נקרא רשע ולא אמרינן הלעיטהו לרשע אף שהנתבע גורם לעבירה. משמע, שדין הלעיטהו לא נאמר בכל מקום ואולי גם בנידון דידן לא נאמר הלעיטהו אפילו שהוא בשעת עשיית איסור.
לסיכום; דעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל להראות את המקום לאותו רשע, ולהודיעו שמ"מ אסור לנסוע, בשביל שלא יכשל בנסיעה מיותרת ולא נחשב מסייע.

Popularity: 37% [?]