גניבת דעת
א. כיון שהמעתיק במבחן גונב בכך את דעת הבוחן, – הרי שבכך עובר הוא באיסור שקר [שערי תשובה ש"ג] ושמעתי מהר"א פרץ שליט"א שכך אמר לו מו"ר הגרח"פ שיינברג שליט"א והסתפק [הרא"פ] לענין משרד החינוך אולי אין גניבת דעת כיון שהבוחן לא איכפת לו מי כתב את המבחן.
מצות הוכח תוכיח
ב. אדם המלמד תורה לאחרים מקיים בזה מצות תוכחה [הגרי"ש אלישיב שליט"א]
ג. אדם הרואה חברו המדבר לשון הרע חייב להוכיחו, אפילו אם יודע שלא ישמע לו – כיון שעובר על איסור מפורש בתורה [ח"ח כלל ו' באמ"ח סק"ט].
איסור נקימה
ד. יש הנכשלים באיסור נקמה כשנמנעים מלהגיע לארוע מחמת שבעל

השמחה לא הגיע אלהם לשמחה. ויש לציין כי ראשונים רבים סוברים שאין איסור נקימה בצער הגוף. ועוד יש להעיר, שאם נמנע מלבוא כיון שניתק הקשר ביניהם ולא משום נקמה, אין בזה איסור.
שינוי מפני דרכי שלום
ה. מותר רק כאשר השינוי הוא על עבר, אך אין היתר לשנות מן האמת על העתיד להיות.
כגון; אם חברו מעוניין בהלואה ויש באפשרותו להלוותו, אסור לו לשקר ולומר שאין באפשרותו ליתן ההלואה מפני שאינו רוצה להלוותו.
כינוי שם
ו. מעשה שפסק הנודע ביהודה לאדם שכינה שם לגבאי בהכנ"ס וקרא לו על שם שערו האדום [- ג'ינג'י], – שעבר על איסור דאוריתא.

ליקט; א. כהן נ"י

Popularity: 24% [?]