הנה נפסק בשו"ע (סי' קפ"א) שפאות הראש הם שתים ומגיעים עד סוף הראש מקום חיבורו ללחי מימין לשמאל, וכידוע הגולגולת נמצאת למעלה ומתחתיה מחוברת לסת לגולגולת באזור חור האוזן.
ונחלקו רבותינו הראשונים בדין פאות הראש.
שהרמב"ם (פי"ב מהלכות ע"ז ה"ו) והנמו"י משם רבי ישעיה, וסמ"ג סוברים שמותר לספר את פאות הראש אפי' במספריים כעין תער ורק בתער ממש אסור וטעמו של הרמב"ם וסיעתו שמה שנאמר בגמ' מכות (כ.) אינו חייב עד שיטלנו בתער נאמר בין על פאות הראש ובין על פאות הזקן.
אבל הראש ז"ל (סוף מכות סי ב' – ג) סובר שבפאת הראש נאסרה התספורת גם במספריים כעין תער ולא רק תער כפאות הזקן ומה שנאמר בגמ' מכות (כ.) אינו חייב עד שיטלנו בתער נאמר דוקא על פאת הזקן אבל פאות הראש גם ללא תער נאסר וכמבואר בגמ' שאיזה סוף הראש זה המשווה צדעיו לאחורי אזניו ופדחתו ולא נאמר גילוח של השחתה כמו זקן, וכן מה שנאמר בתוספתא שאינו חייב על פאות הראש עד שיטלנו בתער לדברי רבנו אשר ז"ל היינו אפי' מספריים כעין תער.
וכשיטת הרא"ש פסקו תוס' ורי"ו וסמ"ק (עיין בכ"ז בב"י שם ומשם בארה)
ואמנם בפאות הזקן מוסכם לכו"ע שאסור לגלחן רק בתער, אבל מספריים כעין תער מותר וכמבואר בגמ' שאינו חייב עד שיטלנו בתער שלרמב"ם וסיעתו נאמרה גמ' זו רק על פאות הזקן ולרא"ש וסיעתו נאמרה גמ' זו גם על פאות הזקן וגם על פאות הראש.
ובשו"ע (שם ס"ב) הביא את שיטת הרמב"ם בדעה ראשונה ואת הרא"ש בדעה שניה וכתב שיש לחוש לדבריהם של האוסרים בפאות הראש גם מספריים כעין תער.
וכידוע נחלקו הראשונים במקום פאות הזקן ויש בזה שיטת ר"ח ושיטת רש"י ורמב"ם (ושיטה נוספת שהיא רש"י במקו"א)
והטור מביא דברי הרא"ש שכתב שירא שמים יצא ידי כולם ולא יעביר תער על כל זקנו כלל וכו' והבא בשו"ע (שם) אמנם בפאת הזקן נאסר רק בתער אבל מספריים כעין תער מותר (שם ס"י).
והנה מהו המקום שמסתיים פאות הראש ומתחיל פאות הזקן שהלשון בשו"ע הוא 'שעור הפאה מכנגד שיער שעל פדחתו ועד למטה מן האוזן מקום שהלחי התחתון יוצא ומתפרד שם וכל רוחב זה לא תיגע בו יד (שם ס"ט) ושם (בס"א) כתב 'פאות הראש הם שתים סוף הראש הוא מקום חבורו ללחי מימין ומשמאל' ומקורו מרש"י מכות (כ"א.) 'הראש שתי חתיכות הם מקום השיער חתיכה אחת ומקום הפנים והזקן חתיכה אחת ומתחבר זו עם זו בצד האוזן מלפניו ושם נקרא פאה ששם סוף הראש וכו' ע"ש.
מבואר מדברי רש"י שפאות הראש הם מה שנמצא על חלק העליון שזה הגולגולת ואלו פאות הזקן הם חלק התחתון שזה הלסת וא"כ באזור חור האוזן מסתיים פאות הראש ומשם והלאה מתחיל פאות הזקן.
ונ"מ ביניהם שעד חור האוזן מותר לגלח אבל לא כעין תער שהרי מרן חשש להרא"ש וסיעתו אבל מחור האוזן ולמטה מותר לספר גם במספריים כעין תער.
אמנם מהלשון שכתב (שם ס"ט) בשו"ע ש'עד למטה מן האוזן' משמע שיש למקום פאות הרא"ש עוד קצת שנמשך עד מתחת לתנוך האוזן.
ולענ"ד עיקר המקום הוא באזור חור האוזן ומה שכתב בשו"ע למטה מן האוזן כוונתו לגובה האוזן שמתחת לגובהה של אוזן, שזה באזור חור האוזן שכידוע עיקר האוזן הוא החור לשמיעה וכן ראיתי מביאים משמיה דהגר"נ קרליץ שליט"א לפרש בשו"ע, וכן ממה שכתב מרן בשו"ע מקום שמתפרד הלחי שכידוע זה באזור חור האוזן ולא למטה מכל האוזן.
ולפני שנים רבות שאלתי קמיה דמרן הגר"ע יוסף שליט"א עד היכן המקום שאסור להסתפר במספריים כעין תער ומאיפה מותר כבר לספר במספריים כעין תער. וענה לי בזה"ל 'תקח ילד קטן ועד היכן שצומחים שערות ראשו עד שם הוא מקום פאות הראש ומשם והלאה
הם פאות הזקן'.
ובדקתי בכמה ילדים ונמצא שמקום זה הוא באזור ה'עצם' או חור האוזן ואולי קצת למטה מחור האוזן ומשם והלאה פאות הזקן.
וזכורני שראיתי באיזה ספר (מאחרונים ולא זכור שמו) שאפשר לידע דבר זה ע"י שלוקחים אדם שיש לו שני סוגי שיער כגון ששיער הראש אדום (ג'ינג'י) וזקנו שחור ובדקתי גם זה ומצאתי שהתחלפות צבע השיער מתחילה באזור חור האוזן או מעט למטה הימנה.
העולה מהנ"ל שכיון שיש הבדל בדין בין פאות הראש לפאות הזקן שפאות הראש אסור לספרם דק דק במספריים כעין תער וכ"ש שבתער אסור ומקום פאות הזקן מסתיים באזור חור האוזן או קצת למטה הימנו וכעין זה שמעתי מהגר"ע יוסף שליט"א וכן מטו משמיה דהגר"נ קרליץ שליט"א.
ומחור האוזן ולמטה מתחיל פאות הזקן שבפאות הזקן אסור לספר רק בתער אבל מספריים כעין תער מותר.