מעמקים - ארגון להפצת תורה » הלכות שבת http://www.maamakim.co.il מעמקים - ארגון להפצת תורה Tue, 26 May 2009 18:54:24 +0000 he hourly 1 http://wordpress.org/?v=3.0.1 הלכות שבת http://www.maamakim.co.il/2008/10/%d7%94%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%91%d7%aa/ http://www.maamakim.co.il/2008/10/%d7%94%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%91%d7%aa/#comments Thu, 02 Oct 2008 08:11:57 +0000 maamakim http://localhost/xampp/he/?p=33
שיעורים הלכתיים בשפה קלה וברורה העוסקים בענייני שבת.הלכות שבת 

סדרת שיעורים הלכתיים בהלכות שבת החמורות, הנוגעים הלכה למעשה לכל בית יהודי.

 

 

 

 

 

   נושאים:

1. קבלת השבת ושמירתה.
2. צורת הבית בשבת.
3. בגדרי מלאכת בישול.
4. הלכות בישול א.
5. הלכות בישול ב.
6. בישול תמצית סוכרזית.
7. הלכות בישול והטמנה.
8. המשך הלכות בישול.
9. הלכות בורר א.
10. הלכות בורר ב.
11. הלכות בורר ג.
12. הלכות סוחט.
13. מלאכת לש.
14. הלכות מלבן.
15. הלכות טוחן.
16. גדרי מכין בשבת.
17. דיני שלג ובעלי חיים.
18. פתיחת אריזות.
]]> http://www.maamakim.co.il/2008/10/%d7%94%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%91%d7%aa/feed/ 0 הערות אקטואליות בנושא שבת http://www.maamakim.co.il/2008/10/%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%a7%d7%98%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%90-%d7%a9%d7%91%d7%aa/ http://www.maamakim.co.il/2008/10/%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%a7%d7%98%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%90-%d7%a9%d7%91%d7%aa/#comments Wed, 01 Oct 2008 07:13:21 +0000 maamakim http://localhost/xampp/he/?p=235 הערות אקטואליות בנושא שבת – פתגם המלך

א. אסור לבשל סוכרזית כי לטענת מומחים זה לא עובר תהליך בישול בשעת הכנתו. זולת סוכרזית נוזלי שודאי עובר תהליך בישול. משום כך כדי לחמם על מכסה של סיר וכדו' לפני שבת.
ב. אדם המשתמש בכלי חד פעמי יש פוסקים האוסרים להשתמש בהם בשבת לצורך אכילה או שתית דבר חם אם משתנה צורת הכלי ע"י השימוש, והגר"נ קרליץ [ספר חוט שני ע' קנ"ז] מתיר במקום שלא ודאי שתשתנה צורתו של הכלי.
ג. יש המעוררים שמא יש איסור תורה בהנחת שניצל תירס ע"ג מקור חום משום שהתירס עובר חצי בישול וע"י החימום הנוסף מתבשל, כמו כן פיתה שלא נאפתה כראוי ויש בתוכה כמין בצק פשוט שאסור להניחה על מקור חום.
ד. יש להסתפק בבתי מלון אם אחד האורחים שאל את בעל בית המלון רשות להשתמש בכסא המיועד לחדר האוכל כדי להדליק עליו נרות בחדרו ולאח"מ בא החדרן והוריד את הכסא בחזרה לחדר האוכל האם יהיה מותר להשתמש בכל הכסאות שבחדר האוכל שהרי הכסא שהדליקו עליו היה מוקצה בבין השמשות (בסיס לנרות שהיו על גביו) וכסא זה אחרי שבת יהיה מותר בשימוש (דבר שיש לו מתירין) ואין דין ביטול בכה"ג, האם יהיה מותר להשתמש בכל הכסאות?
ונראה להתיר כי בעל בית המלון אין בכוחו לתת הרשות אחר שהשכיר המלון לאורחים על כל מה שיש בו, ולכן לא מועיל רשותו כדי להחשיבו מוקצה בבין השמשות והוי אין אדם אוסר דבר שאינו שלו.

]]> http://www.maamakim.co.il/2008/10/%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%a7%d7%98%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%90-%d7%a9%d7%91%d7%aa/feed/ 0 בענין סיוע למחלל שבת http://www.maamakim.co.il/2008/10/%d7%91%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%9f-%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%a2-%d7%9c%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%9c-%d7%a9%d7%91%d7%aa/ http://www.maamakim.co.il/2008/10/%d7%91%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%9f-%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%a2-%d7%9c%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%9c-%d7%a9%d7%91%d7%aa/#comments Wed, 01 Oct 2008 07:10:49 +0000 maamakim http://localhost/xampp/he/?p=233 בענין סיוע למחלל שבת – חקירות הלכתיות

יש לדון במקרה שאדם הולך ברחוב וקוראים לו מתוך רכב ע"מ שידריכם להורות לו את הדרך, האם יש בזה איסור מסייע או שיש להתיר כדי שלא יכשל לנסוע עוד כמה פעמים ויעצור וכל פעם עובר איסור, ועוד שלפעמים המקום שהוא מחפש נמצא בקרבת מקום ואם לא יענה לו יסע ודאי מעבר למה שצריך, או שנאמר הלעיטהו לרשע וימות.
לכאורה יש ראיה לנידון דידן מהמעשה המבואר (כלה רבתי פ"ט) דרבי יהושע נטל הסולם מאורחו אחרי שהעלהו לגג כשבא לרדת באמצע הלילה נפל ונפצע וסיכן את אורחו מפני שהיה גנב, ובפשטות עשה כן מדין הלעיטהו לרשע וימות ונחשב שגרם הגנב לעצמו נפילתו (יש הרוצים לדון במקומות המצויים גנבים מדין זה האם יהיה מותר להתקין קו מתח חשמל בסורגים שאם יבוא גנב יינזק ודו"ק)
ויש לחלק בין הדין של ר' יהושע לנידון דידן מכיוון שר' יהושע סמך על הדין של בא במחתרת וכדי שלא תהא סכנה הסיר את הסולם, אבל לא עשה כן מדין הלעיטהו.
והנה מקור הדין של הלעיטהו לרשע מהמשנה דמעשר שאם גנב בא לגנוב מהחצר והיבול בחצר הוא נטע רבעי, ת"ק אומר שצריך לסמן שזה רבעי כדי שאם יבוא גנב יפרוש מלאוכלו ורשב"ג אומר שלא צריך לסמן מדין הלעיטהו ונפסק הלכה כרשב"ג.
ובכ"ז מבואר ברמב"ם [פ"ט ממעשר שני ה"ז] שהצנועים (חסידים) היו מדקדקין לסמן כדי למנוע את הגנבים מהעבירה, וכן בתוס' (בב"ק סט.) בסוגיא דצנועין ובעוד ראשונים שהחסידים באו להציל את הגנבים משמע מהגמ' והראשונים שאין חיוב הלעיטהו וזה פטור. אבל אם ירצה יוכל להצילם מן האיסור.
וכן מבואר בשו"ע (חו"מ סי' ס"ז ס"כ) שאם מחייב את חבירו שבועה נקרא רשע אף שהנתבע גורם לתובע להשביעו התובע נקרא רשע ולא אמרינן הלעיטהו לרשע אף שהנתבע גורם לעבירה. משמע, שדין הלעיטהו לא נאמר בכל מקום ואולי גם בנידון דידן לא נאמר הלעיטהו אפילו שהוא בשעת עשיית איסור.
לסיכום; דעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל להראות את המקום לאותו רשע, ולהודיעו שמ"מ אסור לנסוע, בשביל שלא יכשל בנסיעה מיותרת ולא נחשב מסייע.

]]> http://www.maamakim.co.il/2008/10/%d7%91%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%9f-%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%a2-%d7%9c%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%9c-%d7%a9%d7%91%d7%aa/feed/ 0 בדין כלי שני שדפנותיו חמים http://www.maamakim.co.il/2008/10/%d7%91%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%9b%d7%9c%d7%99-%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%a9%d7%93%d7%a4%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%95-%d7%97%d7%9e%d7%99%d7%9d/ http://www.maamakim.co.il/2008/10/%d7%91%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%9b%d7%9c%d7%99-%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%a9%d7%93%d7%a4%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%95-%d7%97%d7%9e%d7%99%d7%9d/#comments Wed, 01 Oct 2008 07:07:41 +0000 maamakim http://localhost/xampp/he/?p=230 בדין כלי שני שדפנותיו חמים  -  מאת הרב אלחנן פרץ
[ובו נבאר דין מצקת, דבר גוש, יד נכוית]
בגינת ורדים כלל ג' סימן ט' חקר חקירה נכבדה בדין כלי שני דקיי"ל דאינו מבשל, האם יסוד התירו משום שאין המים או התבשיל שבתוכו על מקור האש כלי ראשון אלא עברו לכלי שני. או שיסוד ההיתר הוא משום שדפנות הכלי מצננות את המים ולכן דינם כמים צוננים, וכמ"ש התוס' שבת מ: ד"ה וש"מ, שכתבו דכלי שני לא מבשל משום, "שכלי ראשון מתוך שעמד על האש דופנותיו חמין ומחזיק חומו זמן מרובה ולכך נתנו בו שיעור דכל זמן שהיד סולדת בו אסור, אבל כלי שני אף על גב דיד סולדת בו מותר שאין דופנותיו חמין והולך ומתקרר".
ונ"מ לענין כוס ריק שחממו אותו ואח"כ עירו לתוכו מים מכלי ראשון, האם המים לכלי שני יחשבו דסו"ס אינם על מקור האש, או שמא אף שהם בכלי שני, מ"מ כיון שדופנותיו חמים הרי דינם כנמצאים בכלי ראשון. זת"ד בתוספת נופך וכתב, חוששני לו מחטאת.
ונראה דבחקירה רבתא זו תלויים מחלוקות עצומות בדברי רבותינו, ותולדות רבות יוצאות ממנה, ונפרט.
* * *
המ"ב שי"ח סקמ"ח כתב, "עיין בחיי אדם שכתב דהיכא שהיד נכוית בו לכו"ע מבשל אפילו בכלי שני", ולעומתו כתב באור לציון פרק ל' יא', דכלי שני דינו כן גם אם יד נכוית בו. וראייתו מלשון הב"י יור"ד ר"ס ק"ה שכתב, "אפילו מעלה רתיחות בכלי ראשון אינו מבשל", ומשמע שרתיחותיו של הכ"ש כמו הכ"ר ואפ"ה דינו ככלי שני.
ונראה דמחלוקת זו תלויה בספיקו של הגינת ורדים הנזכר. דאם נניח שיסוד התירו של כלי שני במה שאינו על האש, א"כ גם במקום שהיד נכוית במים, מ"מ הרי אינם על מקור החום וזה מחשיבם לכלי שני, אף שהדפנות מתחממות מאוד מן המים, וזו סברת האול"צ וסיעתו. אולם אם יסוד היתר כלי שני במה שדפנותיו קרים ומקררים את המים, כאן בכלי שני שיש בו מים שיד נכוית בהם יש לדון בזה, ומשום, דכיון שהמים חמים כל כך הרי הם מחממים את הדפנות, ואו אז אף שנצטננו המים כבר ועתה רק יד סולדת בהם, מ"מ מה ההבדל בינם לכלי ראשון, הרי מעלת כלי ראשון דפנות חמות, אף כאן דפנות הכלי נתחממו. ובשני הכלים כ"ר וכ"ש המים באותה דרגת חום מים, ולפיכך ס"ל למ"ב וסיעתו דהמים דינם ככ"ר. אמנם לפי חידוש זה גם אם אחר זמן המים אין יד נכוית בהם, מ"מ כיון היתה נכוית בהם, שוב כ"ז שיד סולדת בהם דינם ככ"ר והוא חידוש.
עוד יש לבאר בחקירה זו את מחלוקת המצקת המובא בט"ז יור"ד צ"ב סק"ל, דמהרי"ל ס"ל דמצקת דינה ככלי שני, אולם הט"ז הוכיח דמצקת דינה ככלי ראשון, וכן היא מסקנת המ"ב סימן תנ"ב סק"כ.
ועל פניו נראה דמחלוקתם בספק זה, דהמהרי"ל סובר דמאכל שנמצא בכלי אחר שאינו מקור האש, דינו ככלי שני, ולכן מצקת אף שדפנותיה חמים דינה ככלי שני. אולם הט"ז סובר דיסוד היתר כלי שני הוא דדפנותיו מקררות, ואשר על כן מצקת, הרי מתחממת היא בתוך הסיר ודפנותיה חמות, ולכן אין התכולה שבתוכה נחשבת ככלי שני, אלא ככלי ראשון לדעת הט"ז.
ואפשר שהט"ז ס"ל כשתי הצדדים בגו"ר, והיינו דמסכים הוא עם הגו"ר דאפשר שכ"ש עם דפנות חמות הוא ככ"ש, ורק במצקת שגם דפנותיה חמות, וגם האוכל לא עבר באויר אלא נכנס למצקת בתוך הסיר, לכך דינו ככלי ראשון. אולם את דברי המהרי"ל לא נוכל ליישב זולת אם נאמר כמו שאמרנו דס"ל דמקור האש קובע, ולא הדפנות. וראה חזו"א או"ח קכ"ב, דאם סר הסיר מע"ג האש לכו"ע מצקת ככלי שני, ובודאי מיירי באוכל שאין יד נכוית בו, דא"כ, הרי המצקת נהיית כלי ראשון בגלל עצם התבשיל שיד נכוית בו.
עוד תתבאר בזה המחלוקת לענין דבר גוש, כי דעת המ"ב שי"ח סקמ"ה להחמיר בזה, וכדעת המג"א כאן, וכדעת הש"ך יור"ד ק"ש סק"ז. ובאול"צ פ"ל כתב, שהם דברי הרמב"ם באופן שאין הכרח כן, ומ"מ מסקנתו שלבני ספרד א"צ לחוש לדבר גוש, וכדעת רמ"א בד"מ יור"ד סימן ק"ה, וכדעת החת"ס יור"ד סימן צ"ה.
והיה נראכ דהמחלוקת בדבר גוש הרי היא ממש ספיקו של הגו"ר. דהמ"ב וסיעתו, ס"ל דיסוד היתר כלי שני, במה שדפנותיו מקררות את המים שנכנסו בתוכו, אבל בדבר גוש, הרי הדפנות נוגעות רק בחלק החיצוני של הגוש, שאינו מתערבב כמו מים עם החלק הפנימי. אשר על כן כיון שאין מעלת דפנות לדבר גוש, אין לו גם מעלת כלי שני, [ואפשר שאף שהוא ככ"ר, מ"מ מותר ליתן תבלין עליו עליו במקום שנגע בכלי, דמ"מ אותו מקום המסויים הרי קר הוא].
אבל רמ"א וסיעתו ס"ל דכ"ש מעלתו במה שאינו על מקור החום, ולכן דבר גוש בכלי שני שאינו על מקור החום, דין כלי שני יש לו. [ואגב, הסתפקתי אם יש דין גוש גם בתוך פיו של אדם ונ"מ לעניין חמץ, שאז שני המתכת נאסרות, ומ"מ אנו סומכין להקל בזה ע"י שטיפה בצונן, וכהכרעת השע"צ סימן תנ"א סקנ"א, לעניין מצב של דיעבד]. וכמו שהמחמם את דפנות הכוס אפשר ואין זה מוריד מעלת כלי שני דאין הדפנות עיקר, אף גוש כן. הרי לנו, דאם נניח דמעלת כלי שני שמצנן את המים בדפנותיו הקרות, א"כ יש לאסור לפי זה, אם יד נכוית, וגוש, ומצקת כמו שנתבאר.
ובספר אול"צ הסיק בספקו של הגנת ורדים, דיש לחוש לחטאת למי שרוצה להקל בכלי שני שדפנותיו חמות, ומשום שפשוט הוא דמעלתו של כ"ש כל פעם בגלל שמצנן, וכלי זה שדפנותיו חמות אינו יכול לצנן. ויש להעיר, דלענין מים חמים היוצאים מברז, דעתו, שמותר לפותחם בצירוף מים קרים, וטעמו עימו, דהדוד הוא ככלי ראשון (למעלה) והצינור שהוא למטה הרי הוא ככלי שני. ויש לשאול על זה דהרי אחר זמן קצר הצינור מתחמם מאוד, ואו אז לפי מסקנת האול"צ בספיקו של הגו"ר, נהפך הכלי להיות ככלי ראשון אם דפנותיו חמים. וא"כ גם כאן יהפך הצינור לכלי ראשון בגלל שדפנותיו חמים, ומדוע היקל בזה האול"צ.
ושמעתי על מנהג של נשים, אחר שהניחו את החמין בקערת ההגשה, לוקחות את מכסה הסיר, יוצקות לתוכו מים מכ"ר, ושופכות את המים על גבי החמין שבקערה. ומנהג זה בטעות הוא לכאורה, דאם כשהדפנות חמות אין דין כ"ש, א"כ מכסה הסיר שמתמלא מים, אין הם ככלי שני, וממילא כששופכים על הקערה הרי יוצקים מים, עירוי מכ"ר על כלי שני – הקערה, וזה אסור. ואם לא נאמר כן ואין הדפנות עיקר, או אז באמת מכסה של סיר הרי הוא ומימיו כלי שני הם.
מתוך ספר חוקי חיים מאת הרב אלחנן פרץ

]]> http://www.maamakim.co.il/2008/10/%d7%91%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%9b%d7%9c%d7%99-%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%a9%d7%93%d7%a4%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%95-%d7%97%d7%9e%d7%99%d7%9d/feed/ 0